ספרים מומלצים
אחרונים שנצפו

אברבנאל על דברי הימים

פירוש האברבנאל על ספר דברי הימים מלוקט מכל ספריו בתנ"ך שנדפסו בהוצאתנו.
המקורות לנוסח הם ע"פ כת"י, דפוס ראשון, ודפוסים ישנים, עם שינויי נוסחאות, ציוני מקורות, הערות ומפתחות.
ההגהות, ההערות והציונים בידי: הרב אבישי שוטלנד והרב יהודה שביב.

130 ₪
הוסף לסל
דרוג קונים:
אין דירוג
מק"ט: 164
זמן אספקה: 7 ימי עסקים
סוג מוצר: חדש

 
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
אברבנאל על דברי הימים
תיאור הספר
מתוך המבוא לספר:

שאלות רבות שואל רבינו יצחק אברבנאל (להלן רי"א) על טיבו של ספר דברי הימים שנספח לכתובים. למה נזכרו עניינים מסויימים בדבה"י שלא נזכרו בנביאים [1] ? ולמה נשמטו סיפורים הנזכרים בנביאים שאינם נזכרים בדבה"י [2] ? למה סיפורי המלכים הנזכרים בספרי שמואל ומלכים סווגו כנבואה וקוטלגו בתוך ספרי הנביאים, ואילו אותם סיפורים עצמם בדבה"י סווגו ככתובים [3] , שדרגתם בנבואה פחותה? ועוד שאלות רבות, כגון הסתירות במספרים הנזכרים ובעובדות, מדוע לפעמים אין מקבילה לנכתב בדבה"י משאר הספרים המספרים על המאורעות מאותה התקופה, או מה פשר ההתעלמות מסיפורים משמעותיים ומכוננים, בעיקר בענייני דוד וממלכתו. וכך כותב רי"א בפתיחה להלן עמ' 6-5:

ולבקשת התשובה והֶיתֵרה הן אני נשארתי לבדי ואין איש מתעסק עמי על אלה, כי לא מצאתי בדרוש הזה דבר קטן או גדול מטוב ועד רע לחכמינו ז"ל, לא לראשונים בעלי התלמוד ולא לאחרונים המחברים והמפרשים, אין גם אחד התעורר על הספק כלל ולא אחד בהם המציא דרך לתשובתו. והנה יסף ה' יגון על מכאובי בשאין אתנו בארץ הלזו פירוש לספר דברי הימים, כי אם דברים מועטים לרד"ק [4] ז"ל, והם בטלים במיעוטם ולא העמיק לחקור בזה כלל, וגם הספר ההוא – דברי הימים – בלתי נהוג אצל היהודים במדרשיהם. את חטאי אני מזכיר היום, כי לא קראתי בו מימי ולא חיפשתי בענייניו מהיותי ועד עתה, ולא נשאר אתי בזה בלתי הסברא הגוברת והאומד השכלי בפשוטי הפסוקים, ועזרת האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי, לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי והדבר אשר ישים אלהים בפי אותו אדבר והצגתיו לפניך."

אחר תמיהותיו של רי"א הנזכרים לעיל, וחיווי דעתו על המחסור בפרשנים שעסקו בביאור דברי הימים, עובר רי"א להסביר מהי השקפתו והסברו לתכלית ספר דבה"י. וכך כותב רי"א (בפתיחה, להלן עמ' 8):

אמנם עזרא בספר דברי הימים לא באהו הציווי האלהי על הדברים אשר יכתוב בפרט, ויען מצא זכרון הדברים ההם שלא זכר הנביא, ראה לכתבם על ספר להודיע ענייני דוד בפרט, לא כפי התכליות המכוונים בספר הנביא, כי אם גם כן לספר מעלותיו וגדולתו, כדרך ספרי דברי הימים וקורותיהם שיכללו כל דבר. הנה אם כן היה הספר הזה – ר"ל ספר שמואל – מכוון כפי ההכרח והרצון האלהי ללמד בני אדם דעת ויראת ה', ולכן לא באו בו כי אם הדברים ההכרחיים מכוונים לזה.

והנה ספר דברי הימים נעשה על צד הסיפור המוחלט, ובעבור זה באו בו דברים על צד היותר טוב – עם היותם בלתי הכרחיים – כפי מה שיורה עליו שמו. והנה חיבר עזרא הספר הזה לשאר כתבי הקודש על ידי חגי זכריה ומלאכי אשר נבאו בימיו [5] , וחברו עם הכתובים להיותו מחובר ברוח הקודש, כמו שזכרתי בהקדמתי לספר יהושע, והותר עם זה הספק הראשון אשר זכרתי מהשאלה, במה שהשמיט הנביא מלזכור בכאן דברים שבאו בדברי הימים.

ואמנם בעניין סדר הדברים שנזכרו כאן (בספר שמואל) ושם (בספר דברי הימים), והוא שלא זכרם עזרא בדברי הימים בסדר הקדימה והאיחור שזכרם הנביא הנה – שהוא ספק אחר – אני אעיר עליו ואבאר היתרו בפרשה הי"ז מזה הספר (בספר שמואל) ביאור מספיק והגון, ולא אתעורר עליו כאן, פן יארכו הדברים במקום הזה יותר מדאי.

ואמנם בכוונת עזרא הסופר במה שזכר ומה שלא זכר בספר דברי הימים, אחשוב שמפתח הבנתו הוא ידיעת התכלית אשר חובר אליו אותו הספר. ועם היות הדרוש הזה בלתי מתייחס בעצם כי אם לפירוש ספר דברי הימים, הנה ראיתי להניחו הנה, להיותו הכרחי בהיתר הספק הקודם והבנת העניינים שבאו בספר שמואל על השלמות. והוא אצלי, כי כאשר ראה הסופר השלם הזה שהשבטים אשר הוגלו אשורה ספו תמו מן בלהות, ונותרה בת ציון אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל שבט יהודה ובנימין, ועמהם מהלויים והכהנים אשר היו בבית ה', והם השבים ירושלם ברשיון כורש מלך פרס, וראה גם כן שהמלכות באמת נתן אלהים לדוד ולזרעו עד עולם, ושאר המלכים אשר מלכו בישראל משאר השבטים [6] לא היו כפי הרצון האלהי, ושלעתיד לבוא לא ישאר כי אם מלכות בית דוד, כמ"ש הנביא: "ועבדי דוד נשיא להם לעולם" (יחזקאל לד,כד); "ועבדי דוד מלך עליהם" (שם לו,כד); ואמר: "ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות" – חשב למעלת המלך דוד לספר ייחוסו וייחוס שבטו וענייניו ומעשיו כולם המורים על שלמותו, והשתלשלות המלכים אשר באו מזרעו, עד זרובבל בן שאלתיאל בן בנו של יהויכין, שהיה ממלכות דוד והיה נשיא עליהם בבית שני."

וכאמור, מגמת הספר וסיפוריו ומעשיו קשורים להעצמת בית דוד ושושלתו, כפי המצוטט לעיל: "שלטון מלכות בית דוד עד עולם", וכן נמצא לאורך הספר פרשנות דומה. ראו בספר להלן עמ' 10, 11, 39, 42, 54, ובעוד רבים מדפי הספר. פרשנות זו שזורה כחוט השני בספר על שני חלקיו.

עוד ניתן להבחין, שלכל אורך הספר שלפנינו פזורה פרשנות מרחיבה בשלל נושאים ועניינים הקשורים בביאור ספר דברי הימים, שעל החוסר בפרשנותו התלונן רי"א ולא שבע בפרשנותו של הרד"ק. וברור שאם היתה המגמה הראשונה רק העצמת בית דוד, לא היינו זקוקים לפרשנות למעט האדרת בית דוד; אלא שאין העניין כן.

עניינים שלמים בדברי הימים פורשו באופן ישיר ע"י רי"א. ראו ביאורו על הנאמר בדבה"י ב' ב, על חירם ושלמה. כמו כן רבים המקומות שיש מקבילה בנביאים לנאמר בדבה"י ורי"א טרח להסביר את ההבדלים בסיפורים והשוני, ואין עניינים אלו קשורים באופן ממוקד לבית דוד, ראו עמ' 281 והלאה על השמות השונים של ביהמ"ק: "בית, דביר, קודש הקדשים" וכו', ועל השוני במידות אורך ורוחב המשכן והמקדש.

לפעמים פרשנותו מתנגדת לפרשנות חז"ל, כמו למשל דעתו על גילו של שלמה במלכותו, ראו עמ' 319-317.

כמו כן מחווה רי"א דעתו שאולי "טעה עזרא" במה שמצא כתוב ולא פירש עזרא נכון את הכתוב, וזאת מכיוון שרי"א לא מצא הסבר הגיוני לסתירות שבין הכתובים המקבילים. ראו דבריו עמ' 469 בעניין "אוניות תרשיש". סוגיה מעניינת לכשלעצמה היא תפישתו של רי"א מה היתה תכלית האוניות. לרי"א סוג האוניות היה מסוג הנקרא "תרשיש" ולפי התאוריה שלו רצה יהושפט לקצר את הדרך דרך הנילוס כדי לעקוף את הדרך המקובלת הקודמת שהיתה בימי שלמה דרך צור, שכרגע היתה ליהושפט מלחמה עימם, ולכן חשב שיש מעבר דרך עציון גבר, ושם בנה את האוניות המכונות "תרשיש" ומשם רצה לשוט לאלכסנדריה של מצרים דרך הנילוס ומשם להגיע ליעדו בתרשיש, כלומר את המעבר לאפריקה רצה יהושפט לקצר דרך מה שמהווה כיום את תעלת סואץ, רעיון עליו כתב שם רי"א: "לא הרגישו בו המפרשים", שכבר לפני כ־2700 שנה עלה הרעיון לקצר את הדרך מהמזה"ת ולייצר מעבר בין אסיה לאפריקה ע"י מעבר שמקשר את היבשות בין ים סוף לבין הנילוס שבמצרים. (את הרעיון הפרשני כאן שמעתי מבני מתי נ"י). וכאן באות לידי ביטוי ידיעותיו של רי"א בהיסטוריה ובגיאוגרפיה, כמו שהוא כותב: "זהו מה שראוי שנאמר בפירוש הפסוקים, מסכים לאמת כפי ישובי הארצות ומהלכי הימים וכפי סגנון הסיפור".

מכאן הערך הרב לסידור פירושיו של רי"א על סדר הפרקים והפסוקים שבדבה"י, ולקבלת פרשנות מקורית ומסודרת לספר דבה"י. לסיום ראוי לכל מעיין לקרוא את חלק הפתיחה של רי"א לספר ולהתרשם מהשקפתו על דרך פרשנותו את ספר דברי הימים.


[1] וכך כותב רי"א בפתיחה לספר, להלן עמ' 5: עוד תשוב ותראה שמהמלכים זכר קצתם והשמיט קצתם, כי הוא זכר שלמה ורחבעם ולא זכר ירבעם ולא נדב; אביה ואסא ויהושפט, ולא זכר בעשא ולא זמרי ולא עמרי. ומה אוסיף עוד לדבר ואתה תמצא עם החיפוש מלכים רבים ממה שנזכרו בספר מלכים, שזכרם עזרא בדברי הימים, ומלכים אחרים – רבים מהם – שלא זכר, ואי אפשר שיהיה כל זה ללא סיבה, אלה הם מועדי הספקות מהשאלה העצומה הזאת."

[2] מבוא רי"א ליהושע עמ' 22, וכן כאן בפתיחה עמ' 3 בד"ה "הספק הראשון".

[3] מבוא רי"א ליהושע עמ' 18-17, וראו שם בהרחבה כל העניין של סידור הכתובים, וכן כאן בפתיחה עמ' 4. ועי"ע בדברי הרמב"ם במו"נ ח"ב פרק מ"ה (עמ' שנג במהד' אבן שמואל): המדרגה השניה מדרגות הנבואה הם מעלות לנבואה ואינה דרגת נבואה, וכזו היא מדרגת הכתובים שהם "כתובים ברוח הקודש" ואינם מדרגות הנבואה שבהם נכתבו ספרי הנביאים," עיע"ש. רי"א חולק על הרמב"ם וראו בספרו מעייני הישועה מהדורתנו עמ' 72 הערה ב28.

[4] להלן דברי הרד"ק בהקדמה לדברי הימים א' א,א (מהד' מק"ג חורב עמ' 2): ואמרו רבותינו כי זה הספר כתב עזרא. ובאמת קודם עזרא נכתבו דברי הימים למלכי יהודה, כמו שאמר בספר מלכים, אלא שלא חובר עדיין לכתבי הקודש." וכן כותב שם עוד שגם דברי מלכות ישראל נכתבו בספר, אלא מפאת שלא עמדה מלכות ישראל לא חובר הספר שלהם לכתבי הקודש, עיי"ש. עוד כותב שם שעזרא חיבר את הספר לכתבי הקודש בעזרתם של חגי זכריה ומלאכי הנביאים האחרונים, ואולם נתחבר לחלק הכתובים ולא אל חלק הנביאים מכיוון שעיקרו היה לספר דברי הימים והיחוסים, כמו מגילת רות שהיא בכתובים מפני שסיפורה נועד לספר את יחוס דוד המלך.

ועוד כותב שם: ויש בספר הזה דברים סתומים מאוד וחלוקים עם דברי שמואל ומלכים, ולפי שהספר הזה הוא סיפור דברי הימים, לא הרגילו ללמדו, ולא ראיתי לאחד מן המפרשים שהשתדלו בפירושו," עיע"ש. ובעקבות בקשה מתלמידו של אבי הרד"ק, החל הרד"ק לבארו בפסוקים הצריכים ביאור, לפי שבדק בפירושים שהיו לפניו בנרבונא ורוב הביאורים נכתבו על דרך הדרש.

[5] בפתיחה להלן בעמ' 12 מסביר רי"א את הקשר שבין ספר עזרא, הוא סיפור השבים מבבל, לספר דבה"י והיותם מדובקים יחדיו, ובזכות חבורם על ידי הנביאים הנזכרים לכתובים, התקבעו לדורות בכתבי הקודש כשאר הכתובים, וראו להלן הערה 6.

[6] ציטוט מתוך הפתיחה להלן עמ' 12:  ואמנם לספק השני, ממה שכתב עזרא בסיפורי המלכים בספר דברי הימים, כבר כתבתי בהקדמתי לספר שמואל, שהיתה כוונת עזרא לספר ייחוסו של זרובבל בן שאלתיאל בן בנו של יהויכין שהיה מזרע בית דוד והיה נגיד ומצווה עליהם בבית שני. וחשב לעשות שני ספרים, הראשון מהם הוא ספר דברי הימים לספר ייחוסו, והתחיל מאדם הראשון דור אחר דור, עד דוד וממנו השתלשלות זרעו מלך אחר מלך ממלכי יהודה עד צדקיהו המלך האחרון מהם, ולכן לא זכר שמה דבר ממלכי ישראל, כי אם ממלכי יהודה בלבד. והספר השני והוא ספר עזרא, סיפר בו השבים מגלות בבל אל ירושלים וייחוסם ונשיאות זרובבל ובניין הבית השני ומה שקרה להם שמה בימי עזרא. וכן כתב דברים דומים בפתיחה עמ' 11 בד"ה "ואמנם החלק השלישי".


711 עמודים ועוד 13 עמודי מבוא ומפתחות
כריכה קשה
מעוניין לקבל מידע נוסף אודות ספר זה? שאל אותנו הוסף לסל