סדרת "מגדול ישועות" לאברבנאל

גאולה ומשיחיות בכתבי ר' יצחק אברבנאל


מאמר מאת פרופ' שאול רגב* (ההדגשות אינן במקור)
 

ר' יצחק אברבנאל אשר חווה את חוויות הגירוש, חיבר שלושה ספרים בענייני המשיח והגאולה:
  1. מעייני הישועה
  2. ישועות משיחו
  3. משמיע ישועה
הראשון הוא פירוש על ספר דניאל. בשני אסף אברבנאל מן המקרא את הנבואות המדברות על הגאולה ואחרית הימים ופירשם. בספרו השלישי מבאר אברבנאל אגדות ומדרשי חז"ל בעניני הגאולה והמשיח. בשני הספרים האחרונים מכוונים דבריו בבירור לוויכוח היהודי נוצרי. אברבנאל בדק וסדר את החומר המשיחי המקובל לפי שיטה שלימה שלא היתה ידועה עד אז. הדור היה זקוק לתורה משיחית מסודרת לכל פרטיה כדי להפריך את טענות הנוצרים והאפיקורסים, ועל כן כתב את ספר ישועות משיחו נגד אחד החיבורים הנוצרים הידועים של הזמן, שבו רצו הנוצרים לבסס את אמונתם על מדרשי התלמוד. הגאולה ככל הקורות את עם ישראל יכולה להתפש באחת משתי הדרכים שאנו נכנה אותם במונחים טבעית ונסיית.

הגאולה הנסיית היא זו הרואה את עם ישראל כמונהג ומושגח ישירות על ידי האל ללא התערבות של כוכב מזל או מלאך, כמאמר חז"ל 'אין מזל לישראל'. הנהגה זו היא פועל יוצא בלעדי מהתנהגותו של העם. הגלות כמו הגאולה ושיבת העם לארצו הינה פועל יוצא של ההשגחה האלוהית. התערבותו של האדם במהלך אלוהי זה היא בציות לאל או חזרה בתשובה, לא חזרה פרטית אלא כללית של כלל העם. זמן הגאולה על פי דרך זו נשאר בגדר נעלם שאין לחזות אותו, אלא רק לקוות ולצפות לו.

לעומת זאת הגאולה הטבעית יש לה זמן קצוב שאפשר לחזותו ולחשבו. מאמרי חז"ל רבים מציינים קץ זה, פעמים במרומז ופעמים במפורש. גם כל נסיונות חישובי הקץ שנעשו במשך הדורות על פי מבט הכוכבים התבססו על התפיסה הזו. העיקרי והבולט שבין מחשבי הקץ בימי הביניים היה ללא ספק ר' אברהם בר חייא. ר' יצחק אברבנאל מנסה לתפוס את החבל בשתי קצותיו. מצד אחד אנו מוצאים בכתביו את הגאולה המשיחית הנסיית, ומצד שני הולך הוא בדרכו של בר חייא.

בספרו מעייני הישועה מקבל אברבנאל את התפישה האסטרולוגית הרווחת על הקשר המשולש של עם ארץ כוכב המכתיב את כל ההיסטוריה האנושית. גאולה אחרונה תהיה כגאולה ראשונה, גאולת מצרים, כמאמר הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. דהיינו אותם נפלאות שהיו ביציאת מצרים יהיו גם בגאולה העתידה. לכן לכשתשוב מערכת הכוכבים אשר שלטה בעולם בזמן יציאת מצרים, ואשר גרמה לשינוי חיובי כל כך בעם ישראל, יחזור שינוי זה על עצמו ועם ישראל ייגאל שנית. כיון שמחזוריות זו קבועה, האסטרולוג יכול לחשבה כמעט במדוייק. זאת אומרת שאפשר לחשב מתי המערכת תיגאל שוב את ישראל משיעבוד המלכויות. המערכת הזו מכונה בלשון האסטרולוגיה בשם מחברת. בחזרתה של המחברת שפעלה בזמן יציאת מצרים תהיה הגאולה.

השפעתה של מחברת דגים המיוחדת לעם ישראל על עם ישראל אינה מצטמצמת בהשפעה גופנית, אלא גם מצטיינת בהשפעה רוחנית. מה שאין כן בשאר המחברות אשר השפעתם מצטמצמת להשפעה פיזית גופנית מדינית ובעקבותיה כמובן גם השפעה כלכלית, אולם אין לה כלל השפעה בתחום התרבותי. השפעתה של מחברת זו חזקה כל כך שהיא באה במחזוריות והיא מקיימת את העם ממחזור אחד למשנהו, לכן עם ישראל לא נכחד באורך שנות גלותו. וכאשר המחברת הזאת תחזור לשלוט בזמנה היא שוב תציל ותושיע את העם, מה שאין כן בשאר המחברות אשר השפעתן אינה חזקה כל כך ועמיהן אובדים בזמן ההסתר. מחברת דגים מנותקת מאיזור גיאוגרפי ועל כן מעמידה ומקיימת את עם ישראל בכל מקום שיימצא בו. התערבותו של האל במערכת היא בעצם יצירתה של המחברת וקביעת עוצמתה ותכניה.

כפי שאמרנו לעיל גאולת מצרים היתה תוצאת המערכת מחברת דגים וגם הגאולה העתידה תהיה תוצאה של אותה מערכת במחברת דגים בכל מחזור כאשר יהיו שבתאי וצדק במזל דגים יחזור תהליך הגאולה על עצמו ועם ישראל ישתחרר ממשעבדיו וישוב לארצו במחברת זו העתידה יופיעו כל סימני הגאולה שהיו בזמן יציאת מצרים.

דברים דומים אנו מוצאים גם בספר ישועות משיחו כאן מדגיש אברבנאל עוד יותר את הגאולה האסטרולוגית הטבעית ומכניס אותה לחוקיות של הוויה והפסד. חז"ל קיימו וקבלו שקרוב לזמן התשועה ירבו הצרות על ישראל כדי שיתהפך מזלם מן הרע הקיצוני אל הטוב הקיצוני.

אברבנאל מדגיש כאן את ההוויה הטבעית של הגאולה והוא משתמש במונחים הלקוחים מתורת הפיזיקה של אריסטו, מונחים של הוויה והפסד בדרך הטבע. לכן השיעבוד הוא מצב הכרחי לגאולה הטבעית. אברבנאל למעשה הופך את המושגים המקובלים. המהלך הטבעי הוא דווקא המהלך שמביא את הניגוד מקצה אל הקצה רק בהפכים. הגאולה יכולה להיחשב כגאולה טבעית, ואילו מהלך שיחרור שאינו קשור בקטסטרופות אינו מהלך טבעי. לידת המשיח גם היא אחת מפעולות המערכת. במחזור הראשון היה זה לידתו של משה רבינו. ובמחזור השני מאורע זה לדעתו קרה בתקופתו או בסמוך לה דהיינו במאה הט"ו. בזה אין דבריו עולים בקנה אחד עם מאמרי חז"ל שלפי השקפתם המשיח נולד ביום החורבן ומאז הוא מחכה שתגיע שעתו להתגלות. אבל כאמור מטרתו בספריו אלה היא לסתור טענת הנוצרים להולדת משיחם בימי בית שני. זאת גם הסיבה לזכרון יציאת מצרים בתפילה ובברכות שאינה אלא להזכיר את הגאולה העתידית לאחריה לא יזכרו עוד את יציאת מצרים אלא רק את הגאולה החדשה. כל עוד מזכירים את יציאת מצרים סימן שהגאולה האחרונה עדיין לא באה. גם טענה זאת היא כנגד אמונת הנוצרים שהגאולה כבר באה ושהמשיח כבר הושיע את הבוטחים בו.

אברבנאל נתן דעתו על השאלות והבעיות התיאולוגיות המתעוררות לפי שיטה זו, ומה מקום יש לגאולה משיחית או גאולה נסיית. או במילים אחרות האם עם ישראל נתון לשליטת המערכת או מצבו נקבע על פי מעשיו. לדעת אברבנאל המערכת אינה מחייבת את עם ישראל אל אפשר על פיה ללמוד ולהעריך את המציאות ואת העתיד. בעם ישראל התוצאה הסופית היא פועל יוצא של מעשים וקיום מצוות, וזו נתונה בלעדית בידי האל הנמצא מעל המערכת ומנהיג אותה. התערבותו של האל במערכת הוא לפי הצורך ואין בה לשנות את החוקיות שניתנה למערכת דהיינו הנהגתו הטבעית של העולם. אלא שהאל במידת הצורך מתערב לטוב או לרע במצבים שיביאו לעם ישראל את השכר או את העונש. זאת הוא עושה על ידי זירוז או האטה של מרוצת המערכת, מעין מה שנעשה ליהושע בעמידת השמש.

לדעת אברבנאל משמעות היות עם ישראל עם סגולה היא שהוא נשמר ומושגח על ידי האל ואינו נתון למרות הכוכבים משרתיו. הוראות מערכות השמים על האומות יחוייב שיצאו לפועל כפי הוראתם בלי תוספת ובלי חסרון, אמנם ההוראות אשר יורו השמים על ישראל אינו מחוייב שיצאו לפועל בלי תוספת וחסרון, לפי שהמשפיע הוא האל ית' השולט על השמים והכוכבים.

אפשר לראות קו התפתחות ברור במחשבתו המשיחית של אברבנאל. בפירושו לתורה הוא נמנע מכל חישוב או חיזוי הקץ, יתר על כן הוא מודה שלא למד ולא עסק בחכמת התכונה. מקור עיקרי לידיעותיו בתכונה הוא פירושו של ר' אברהם אבן עזרא לספר דניאל. אחרי כמה שנים כתב את פירושו לדניאל וקרא לו בשם מעייני הישועה, בספר זה הירצה באריכות יתירה את חכמת התכונה ומהלך הכוכבים עם חישובים מדוייקים לזמן התחלת הגאולה וביאת המשיח. לקראת סוף הפירוש העמיד אברבנאל זה מול זה את הבעייות התיאולוגיות שהתעוררו כתוצאה מיחוסו את כל מהלך ההיסטוריה למערכת הכוכבים וניסה ליישב את הקושיות. כך שבמעייני הישועה אנו מוצאים תחילה את תפישת הגאולה כטבעית, ולאחר מכן כמשיחית. בספר משמיע ישועה יוצר אברבנאל כבר מעין שילוב של שתי הגישות המהלך הוא מהלך טבעי אולם האל משדד את המערכת כרצונו. מונח זה אינו מופיע במעייני הישועה אבל נמצא כמה פעמים במשמיע ישועה ובזבח פסח כמאורע שיקרה לעתיד לבא. במשמיע ישועה שידוד המערכת משפיע גם על האומות שלא כמו במעייני הישועה שם השפעת האל היתה רק בישראל והאומות ממשיכות להתיחס למערכת. גאולת ישראל אינה נתפשת כאן כגאולתו של העם בלבד אלא כמו בנבואות אחרית הימים בספרי הנביאים כוללת שינויים מהותיים בעולם כולו.
 
לאחרונה יצאו בהוצאת חורב שלושת הספרים הללו במסגרת הוצאה מחודשת ומהודרת של כל פירושי ר' יצחק אברבנאל לתנ"ך. המהדיר מיכאל זאב, נתן להם כותר המכפיף אותם אל הסדרה כולה.
ראשון מבן השלושה יצא ספר מעייני הישועה (תשע"ז) כחלק ראשון מתוך מגדול ישועות. כותרתו היא: פירוש אברבנאל על הכתובים, וכותרת משנה: דניאל – מעייני הישועה. הספר יצא לאור על פי כ"י דפוס ראשון ודפוסים ישנים עם שינויי נוסחאות. מבוא רחב המכיל את תולדות המחבר ומהות הספר כמו גם כתבי יד ודפוסים. לספר נוספו ציוני מקורות והערות. בסופו שני מפתחות: מפתח העניינים ומפתח המקורות, וכן תקציר המבוא באנגלית. לספר צורף גם הטכסט של ספר דניאל ותרגום הפרקים הכתובים ארמית לעברית. בשוליים כפי הנהוג במהדורה זו של כתבי אברבנאל נוספו לכל קטע תמציתו.
שני לו יצא ספר ישועות משיחו (תשע"ט) חלק שלישי מתוך מגדול ישועות. כותרתו היא: פירוש אברבנאל על הגאולה במדרשים. כותרת משנה: ספר ישועות משיחו. גם ספר זה מכיל מבוא רחב על הספר ציוני מקורות והערות ובסופו נוסף מפתח הענינים.
שלישי להם יצא הספר משמיע ישועה (תש"ף) חלק שני מתוך מגדול ישועות. כותרתו היא: פירוש אברבנאל על הגאולה בנביאים. וכותרת המשנה: ספר משמיע ישועה. הספר במתכונת שני קודמיו על פי דפוס ראשון ודפוסים ישנים. עם ציוני מקורות לפסוקי המקרא בלבד, והערות, ותמצית לכל קטע. בסופו מפתח הענינים.




*     פרופ' שאול רגב הוא פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן. פרסם מאמרים בנושא ההגות היהודית בדור הגירוש ובדורות
       שלאחריו; באימפריה העות'מאנית ובפזורה היהודית במזרח.
      הוצאת חורב מודה לפרופ' על הסכמתו לכתוב מאמר חשוב על תורת הגאולה לרי"א.
Coi בניית אתרים
0